ספרי מישמוש
image
מוטת כנפיים
⚠️אזהרה:
הספר נקרא בנשימה עצורה! 
תופעות לוואי מדווחות – מחסור בשעות שינה, ערמות כביסה עזובות, ובמקרים חמורים, בני בית ממורמרים.
לרכישה מהירה - דרך הווטסאפ!
Whatsapp
⬇️גב הספר⬇️
"... אני לא יודעת מה אתה מצפה שאומר. עזבתי כי חשבתי שזה המעשה הנכון ביותר עבור כולם." 
המבט שלו נראה זועם. "הדבר הנכון? את יכולה להסביר לי, באיזה יקום לעזוב את החבר שלך בלי הסבר זה הדבר הנכון?" הוא דפק באגרופו על הספה. הרגשתי את הזעם ואת הרגשת הבגידה בוערים בו. לא יכולתי להישיר אליו את מבטי. 

לפעמים, דווקא כשדברים מסתדרים והחיים נראים רגועים ותחת שליטה, מגיעה סערה שמטלטלת את הכול. 
שירה נהנית מהחיים השקטים והשלווים שבנתה לעצמה באוסטרליה, הרחק ממשפחתה ומחבריה. כל זאת משתנה כהרף עין, כאשר העבר מתדפק על דלתה כרעם ביום בהיר ומאלץ אותה להתמודד עם רגשות אשמה ישנים, עם חברות אבודה ועם אהבה אחת גדולה שהשאירה מאחור.

מוּטת כנפיים הוא רומן סוחף על חברות אמיצה, שברגע נורא אחד נותרת מדממת ופצועה. זהו סיפור על התמודדות עם השדים העמוקים ביותר בתוכנו, על קבלה עצמית, אך מעל הכול, על חברות אמת ואהבה.
עלות הספר 70 60 ש"ח בלבד!
השאירו פרטיכם וניצור קשר בהקדם בנוגע להזמנה ותשלום💜
  או לחצו על הווטסאפ וכיתבו לי ישירות להזמנה מיידית.
*עלות משלוח - 10ש"ח. אפשרות איסוף עצמי מפתח תקווה.

לגבי הזמנה של ספר דיגיטלי - ראו  מטה קישורים לאתר עברית/ביבוקס/אינדיבוק

Whatsapp
שם פרטי
שם משפחה
מייל
נייד
כתובת
קוד קופון
לרכישת עותק דיגיטלי/מודפס באתר עברית
לרכישת עותק דיגיטלי/מודפס בביבוקס 
לרכישת עותק דיגיטלי באתר אינדיבוק 

⬇️הצצה⬇️
פרולוג

התעוררתי שטופת זיעה, לרגע לא הבנתי איפה אני. בחוץ הגשם הכה ללא רחמים והחדר החשוך נראה קודר ומאיים. חולצת הטריקו שלבשתי הייתה רטובה מהזיעה שעטפה אותי ונדבקה אל גופי. לקחתי נשימה עמוקה וקמתי לשטוף את פניי. עמדתי מעל הכיור והבטתי בדמותי המבועתת משתקפת אליי מבעד למראה, משחזרת במוחי את החלום שהעיר אותי. 
בדרכי חזרה אל החדר, שמעתי את קולות הנחירה הקצובים והמוכרים עולים מחדר השינה של הוריי. נזכרתי בפעמים ההן, כשהייתי קטנה. בכל פעם שחלמתי חלום רע או שסתם לא הצלחתי להירדם, הייתי רצה בשקט ומתגנבת למיטה הגדולה והרכה של אמא ואבא. שם תמיד הרגשתי בטוחה ומוגנת ונרדמתי תוך שניות ספורות. בבוקר, באורח פלא, התעוררתי תמיד במיטה שלי. 
כמה חבל שאני גדולה מדי מכדי להתגנב למיטת המבטחים של אמא ואבא, חשבתי ונכנסתי למיטה. הייתי עדיין נסערת, בראשי התרוצצו מיליון מחשבות. הסתכלתי על השעון שתלוי מעל הדלת, שלוש לפנות בוקר.
  לעזאזל! יש לי עוד כמה שעות טובות לישון עד שאצטרך לקום לבית הספר. עצמתי עיניים וניסיתי להיזכר בשיעורי המדיטציה שלקחתי במהלך השנה – לרוקן את הראש ממחשבות, שאיפה, נשיפה, שאיפה, נשיפה... אך כאילו כדי לעצבן, תמונות מהחלום החלו לצוץ במוחי, תמונה רודפת תמונה, צחוק ושמחה מתחלפים בקישור לא הגיוני בפחד ודמעות. ניסיתי להוציא את התמונות מהראש, אבל לא הצלחתי להימנע מלשחזר שוב ושוב את החלום הארור. 
היינו בחצר בית הספר, בהפסקה, ממש כמו בכל יום. החצר הייתה ענקית, לא דומה כלל לחתיכת האספלט הצרה שנמתחת בין שני בנייני התיכון שלנו, שבה אני מבלה כמעט כל יום. מיקה, רעות ואני שיחקנו בגומי. אני זוכרת שעוד בחלום חשבתי שזה מוזר, בהתחשב בעובדה שהפעם אחרונה שקפצתי בגומי הייתה לפני עשר שנים בערך, בבית הספר היסודי. שלושתנו שיחקנו, קפצנו וצחקנו כאילו באמת חזרנו להיות ילדות קטנות. נאחזתי בתחושת השמחה והקלילות הזאת, כשלפתע, כמו בהצגה, השתנתה הסצנה. רעות והגומי נעלמו כלא היו, ורק מיקה ואני נשארנו בחצר, עומדות ומדברות לא הרחק מהברזייה. אני זוכרת שהרמתי את עיניי והבטתי בשמיים הבהירים, שענני נוצה עיטרו אותם בתפזורת כמו כדורי צמר תפוחים ולבנים, ניגוד גמור לקולות הרעמים העמומים ולגשם הניתך עכשיו בחוץ. ניסיתי להיזכר על מה הייתה השיחה אך לא הצלחתי. במקום זאת, ראיתי בעיני רוחי שוב ושוב את הרגע הנורא הזה. הרגע שבו התעוררתי.  
  כדור משחק הגיח משום מקום ופגע למיקה בראש. היא נהדפה לאחור מעוצמת המכה ובראשה נפער חור שהתחיל לדמם. לקחתי אותה במהירות לברזייה כדי לשטוף ולעצור את הדימום, אך זה היה חסר סיכוי. זרם הדם לא נעצר, רק הלך וגדל, וכמו במחזה אימים מבעית ומוטרף ראיתי לנגד עיניי את מיקה הולכת ונמסה מול עיניי. ניסיתי בכל כוחי לעצור את הדם וצעקתי שוב ושוב את שמה, אך היא כבר לא הייתה עוד מיקה שהכרתי, אלא נוזל אדום, סמיך ובוצי שנשטף לתוך הברזייה. 
שוב פקחתי את עיניי בבהלה. ליבי הלם בחזי בחוזקה והנשימה הרגועה הפכה להתנשפות מהירה. אחזתי בכוח בשמיכה עד שפרקי אצבעותיי הפכו לבנים. מותשת, בהיתי בטיפות הגשם שהמשיכו להכות בחלון וחזרתי שוב ושוב על מנטרה בראשי – זה רק חלום בלהות, זה לא קרה באמת. הכול בסדר, זה היה רק חלום... איני יודעת כמה זמן עבר, אך לבסוף נרדמתי שוב ושקעתי בשינה נטולת חלומות.
למחרת בבוקר הדי החלום עדיין ליוו אותי. הגעתי לבית הספר נסערת, אך ככל שהתקדם היום, זיכרון החלום נשטף הרחק מתודעתי, כמו שקורה לכל החלומות, ונעלם לו בנבכי התת־מודע. 
לו רק ידעתי שהחלום הארור הזה ילווה אותי מאותו לילה, עד סוף ימיי.
⬇️המלצות⬇️
הספר הגיע כמו חלום מתוק והביא לי פיסת אור בתוך החשיכה והאפלה שמשתררת על כולנו.
מהרגע שהתחלתי לקרוא את הספר לא הפסקתי.
את כותבת מדהים וסוחף ממש.
וואו!
לעיתים החסרתי פעימה. לעיתים הייתי עם גרון חנוק מדמעות
ולעיתים התרגשתי.
וכל הזמן - נסחפתי.
הספר מותח מהשורה הראשונה ועד המילה האחרונה!
דמויות מרתקות שיוצאות מתוך הספר,
סובבות את הדמות המרכזית שהיא זורמת ומרגשת
ואני קראתי והקשבתי לה .
הנאה צרופה!
הספר מעולה!
קולח, מעניין והכתיבה זורמת.
קשה לי להפסיק לקרוא אותו!
תמי היקרה.
התחלתי לקרוא את הספר ואני נהנית מכל שנייה.
ספרים כאלו אני אוהבת: עם תוכן מעניין, שפה יפה ובעיקר זורמים.
⬇️כמה מילים על הסופרת⬇️
זהו ספר הביכורים של תמי לאונר אראל, אשר שאבה את ההשראה לכתיבתו מחלום מטלטל שחלמה, ומהאירועים הבלתי נתפסים שהגיעו אחריו.
תמי נשואה לדורון ואמא לארבעה. 
בנוסף לכתיבה היא עובדת בתחום המחשוב, מאמנת אישית ובזמנה הפנוי משחקת כדורשת.
הסבר על אופן הרכישה ישירות דרכי: 
יש למלא את הטופס מעלה או ליצור קשר בווטסאפ לקבלת פרטים וביצוע הרכישה. 
תשלום יתבצע לאחר מכן באמצעות ביט/פייבוקס.
(או להזמין דרך עברית/ביבוקס/אינדיבוק בקישורים מעלה)
WhatsappFacebookInstagram/
image
© כל הזכויות שמורות לתמי לאונר אראל